ביוני 1951 נסעתי ל-3 חדשים למפעל פ.נ. לייצור נשק בעיר ליאז' בבלגיה.
על מנת לבחון את הנשק,מקלעי בראונינג דגם D, הביא לי,לפני העליה למטוס,רס"ן מתי חמד ארגז עם תחמושת מייצור התעשייה הצבאית כדי לבדוק את התאמתה לכלי הנשק.
הארגז היה ארוז כחבילה דיפלומטית ובמשך כל הטיסה החזקתי את הארגז בין רגלי, בלי ידיעת הטייס!
השור בתמונה הינו סמל העיר ליאז'.
העבודה בפ.נ. היתה שבוע בכל חודש ואת הזמן הפנוי, 3 שבועות בכל חודש ביליתי עם שותפי לנסיעה, סגן(לימים תת אלוף) חיים ודאי (ויידלר) בפריס .
באחד הימים ראינו מודעה על הופעה של ליאו פולד, זמר יהודי רומני שהיה מאד פופולרי בארץ ובאותה מודעה, באותיות גדולות יותר היה כתוב "אדית פיאף". לא היה לנו מושג במה מדובר וקיוונו שהיא רקדנית. כאשר היא הופיעה אמרנו "זו לא רקדנית" וכשהיא התחילה לשיר הבנו את ההתרגשות בקהל.בנסיעה ראשונה לחו"ל התאהבתי בנסיעות לחו"ל וחלמתי על מגורים בפריס ומאז נסעתי בתפקיד וכפנסיונר בכל רחבי העולם וב- 1970 נסעתי לפריס עם משפחתי ל-5 שנים כנציג התעשיה צבאית!!!
בדרך לארץ נחתתי ברומא ומשם נסעתי לנאפולי,פומפי וקפרי.
בחורף 1952 עברתי קורס קצינים בבה"ד 1, למרות היותי כבר סגן רציתי לקבל סיכת מ"מ, ונרשמתי ללמודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים יחד עם חברי אביתר לוין ז"ל
באותה שנה הכרתי את אורה פדר ואחרי רומן לוהט בן שנתיים היא רצתה להתחתן, אבל אני עדיין לא הרגשתי צורך בחתונה כך שהיה נסעה לארה"ב ונישאה שם.
בהמשך היו גם רומנים עם שרלה ועם חיה'לה .
באביב 1952 הציעו לי לנסוע שוב לפ.נ. אם אחתום לקבע לשנה נוספת, הסכמתי בתנאי שעם שובי אחזור ללימודים בטכניון ע"ח צה"ל, מאחר וכבר התחלתי קריירה בחיל חימוש ורציתי להיות בעל תואר מהנדס, ללא צורך של תמיכה מהורי, כך חתמתי לקבע ל-9 שנים תמורת 3 שנות לימודים ובקיץ נסעתי שוב לפ.נ.
עם רס"ן דישון והתלוו אלינו סא"ל רבאי וישראל בלשניקוב,לימים גלילי, שזו היתה נסיעה ראשונה עבורו מני רבות בהמשך.
באחד הויקאנדים נסעתי ברכבת עד אוסטנדה ומשם במעבורת לדובר עם הצוקים הלבנים , בלונדון ביקרתי בבית ממכר העתיקות, עליו כתב דיקנס
.
יום אחד הופיע בלייג' יצחק ברטל שהיה נציג אגף חימוש של משהב"ט בפריס וסיפר לי כי זה מספר שנים יש בידו הצעות ממתווכים שונים למכירת רובי מאוזר K98 שנותרו ממלחמת העולם, במחסנים סודיים של הצבא הגרמני ברחבי גרמניה אבל , הם מבקשים תשלום מלא לפני האספקה,ללא כל בדיקה. הפעם פנה אליו מתווך צ'כי ידוע והודיע כי המוכרים מוכנים שבוחן נשק יבדוק את הרובים לפני התשלום והוא מבקש שאסע לגרמניה לבחון את הרובים למחרת נסעתי לשגרירות בבריסל על מנת לקבל דרכון חדש ללא הכיתוב "פרט לגרמניה" שהיה רשום בכל דרכון, בהמשך נסעתי לפריס ומשם ברכבת לילה לשטו
טגרט שם נפגשתי עם עוזר המתווך הצ'כי. למחרת נסענו למינכן ולאחר פגישה עם כמה נאצים ומסירת 6000 $ עבור הכנת הנשק לבדיקה, יצאנו לביקור במחסני הצבא הנאצי שהיו מוסתרים בתוך יערות (זו היתה פעם ראשונה בחיי שראיתי יער אמיתי) אבל במחסנים היתה תחמושת תותחים ולא רובים. בערב החלטתי שאין לי למה לחכות וחזרתי לפריס ולמחרת ללייג'.
עם שובי לארץ חזרתי ללמודים בטכניון אותם סיימתי בקיץ 1956.
ב-1954 הכרתי את אילנה שעלתה מצרפת ובאוקטובר 1955 נישאנו.
אילנה היא הבלונדה משמאל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה