בפברואר 1948 חויילנו כפלוגה ג' (פלוגת הסטודנטים) בגדוד 22 של חטיבת כרמלי. בערב פסח יצאנו לקרב על שחרור חיפה , יצאנו מבנין העיריה לרחוב הבורג' עד הבית הקיצוני, בבית היו עדיין סירי אוכל על הכיריים.מהבית ניתן להשקיף על הנמל שהיה מלא אנשים שניסו להימלט בספינות לכוון לבנון. חבר שהציץ מהחלון חטף כדור ביד.


ב-13 למאי יצאנו למבצע "בן עמי" לשחרור הגליל המערבי. מאחר ועכו היתה עדיין בידי הערבים יצאנו בספינת המעפילים "חנה סנש" מחיפה לשבי ציון ומשם במסע רגלי, תוך חילופי יריות מעטים הגענו לכפר "בצה" על גבול הלבנון ,כך שאת יום הולדתי ה-20 חגגתי בשמירה על הגבול מחשש של פלישה של צבא לבנון, דבר שלא התרחש!שבנו לשבי ציון,ב-14 למאי, שם נערך מסדר בו מסרו לנו על הכרזת המדינה באותו זמן בתל אביב .

ב-22 למאי יצאנו לכיבוש עכו . במהלך הפריצה הגענו לבית המשקיף

על משטרת עכו. ירדתי עם שני חברים להביא ארגז אבנים לשיפור עמדת הירי וכאשר עלינו בחדר המדרגות נורה לעברנו צרור,ע"י כוחותינו.חברי אורי בש ז"ל שהחזיק את הארגז מלמטה נפגע בצווארו ומת במקום, אני הלכתי באמצע ולא נפגעתי והחבר שהחזיק בראש הארגז נפגע ברגלו.

בסוף מאי עברה המחלקה לקיבוץ נווה ים שם התאמנו יחד עם מחלקה מפלמ"ח ים ומחלקה מגדוד 21 בעליה על האניה "חנה סנש" באמצעות סירות גומי במטרה להגיע ללבנון ולפוצץ את גשר הליטני.ב-10 ליוני עמדנו לצאת לפעולה אבל ברגע בוהתחלנו לעלות על האניה הגיע מפקד החטיבה, משה כרמל והודיע על ביטול בגלל כניסה לתוקף של ההפוגה הראשונה.

כאשר שבנו לגדוד הודיעו לי כי כבוגר "מכס פין" אני עובר לתל אביב לשרות בחיל חימוש.

מכאן התחילה הקריירה המקצועית שלי בנושא נשק ותחמושת עד לפרישתי לגימלאות בשנת 1991 כסמנ"כל בתעשיה הצבאית.

עמ סיום הלימודים ובחינות הכניסה לטכניון התגייסתי ל"משטרת הישובים העבריים"-JSP

ב-,10/10/1946 ונשלחתי לשרת בעמק יזרעאל המזרחי בגדוד "גלבוע" והוצבתי לבנין משטרת "שטה" ולאחר מכן עברנו לקיבוץ "מסילות" שם שמרנו שבועיים,בעיקר על בריכות הדגים, ושבועיים עבדנו בעבודות הקיבוץ וגם השתעשנו במימי נחל הג'מוסין (כיום נחל הקיבוצים)

שבוע לאחר גיוסי התחתנה אחותי,ציפורה, עם יוסף פורת (גולדפרב)
שהלך לעולמו בימים אלו.

ב-1947 הכרתי בים ת"א את "לאה'לה"
שהיתה חברתי עד 1952.



השתחררתי בסוף אוגוסט 1947 ובאוקטובר התחלתי ללמוד בטכניון בפקולטה להנדסת בנין, מאחר ולמהנדסי מכונות לא היה הרבה תעסוקה. שכרתי חדר בחיפה יחד בחור שהכרתי באקראי בת"א , בשם יעקב חמילבסקי. בליל הכרזת האו"ם יצאנו לרחובות אבל לא רקדנו מאחר וידענו מה מחכה לנו ואכן יעקב נפל הקרב על סג'רה.

כחבר הגנה גויסתי למחרת לשמירה על בנינים שעמדו בגבל בין השכונות ובהמשך עברנו לליוי שיירות מחיפה עד זכרון יעקב .

מאחר ובאותם הימים פרסמו תמונות של נופלים בעתונות נכנסתי לחנות צילום במרכז הדר הכרמל ובקשתי תמונה יפה בשביל העתונים,

לשמחתי התמונה נשארה למזכרת יפה מאותם ימים בתש"ח.

באחד הימים העבירו אותנו מזכרון למשמר העמק שהיתה תחת התקפה של צבא ההצלה של קאוקג'י ,

ספגנו הפגזה חזקה ומחרת יצאנו לכיבוש הכפרים אבו שושה ואבו זריק.

עד גיל 7 גרנו בצריף בשכונת נורדיה

והלכתי לגן ברח' בוגרשוב.



משם עברנו ב-1935 למעונות עובדים ו' ברח' פרישמן 37.

בשנים 1934 עד 1941 למדתי בבית ספר תל נורדוי.
בכתה ח' התחלנו לצאת עם בנות (עוד לא ידענו
מה צריך לעשןת אתן)




כתלמיד בעל פוטנציאל אבל לא חרוץ הציע אבי כי אלך ללמוד מקצוע במקום ללכת לגימנסיה ,כמו חברי הטובים, והלכתי ללמוד מסגרות בביה"ס המקצועי ע"ש מכס פיין בשכונת הרכבת שם למדתי 3 שנים.

השנים היו שנות מלחמת העולם השניה שהיו שנות פריחה כלכלית הודות
לצבאות הבריטים והאוסטרלים שהיו במחנות צבא בארץ.
אבא שלי היה כאמור חבר במאפיה הקואופרטיבית "אחדות" והמצב הכלכלי בבית היה בכי רע, חפיסת שוקולד וגזוז קיבלתי פעם בשנה כאשר הבאתי תעודה טובה מבי"ס.
מכירות הלחם לצבאות הביא לשיפור ניכר במצב הכלכלי בבית וקשה לחשוב שבאותה תקופה פעלה מכונת ההשמדה של יהדות אירופה בה הושמדו ,לפי הערכה,למעלה מ-100 בני משפחתי מצד אמי ואבי.

אבי רצה כל חייו לבקר בפולין,היה פעיל באיגוד יוצאי גרודזיסק ודאג להקמת מצבה לזכרם בבית הקברות בחולון. אני ביקרתי בפולין ובמחנות ההשמדה ב-1989.

כאשר עמדנו לסיים את הלימודים באפריל 1945 הוצע לנו להתגייס לצבא הבריטי,גיל הגיוס היה 17 כך שב-13/5/1945 התכוונתי להתגייס אבל המלחמה הסתיימה שבוע לפני זה ולא גוייסנו.

בחופשה מלימודים יצאנו למחנות עבודה בקיבוצים ובקיץ 1944 הייתי במחנה בקיבוץ נגבה.מאחר ובמכס פין למדו רק בנים נהגנו לעשות מסיבות עם בי"ס "פיטמן" בו למדו רק בנות ושם הכרתי את החברה הראשונה שלי, סוזי, שבאה לבקרני בנגבה

כתלמיד מצטיין במתימטיקה ופיסיקה המליצו מורי כי אמשיך את לימודי בטכניון וכך לאחר עבודה כמסגר
במשך כחודש התחלתי ללמוד בבית עם 5 מורים כהכנה לבחינות כניסה לטכניון שהיו לפני קום המדינה
תחליף לתעודת בגרות אקסטרנית.

עם סיום הלימודים התגייסתי ב-10/9/1946 לשנת שירות ב"משטרת הישובים העברית".